בינין

בִּנְיָן, בִּינְיָןm. (b. h.; בָּנָה) 1) building, structure; erection. Succ.51b מי שלא ראהבה״מ בבִנְיָנוֹ whoever has not seen the Temple in its finished state, expl. ibid. בִּנְיַן הורדוס the Herodian Temple (Ms. M. … ראה בניןבה״מ; v. Rabb. D. S. a. l. note).אַמַּת הב׳, v. אַמָּה.Sabb.102b דרך ב׳ בכן such kind of labor belongs to builders work. Ib. דמי לב׳ it looks like builders work; a. fr.בִּנְיַן אב standard rule, v. אָב; v. Ḥull.78b, B. Kam.77b זה בנה אב this (Ex. 12:5) forms the rule, wherever שה is used (v. Tosaf. a. l.).Sabb.114a בִּנְיָנוֹ של עולם the preservation of the (mental and moral) world. 2) human frame, skeleton. Ohol. II, 1 רוב בניינו the greater portion of a corpse as to size of limbs, contrad. to רוב מניינו the larger as to the number of joints and limbs.